yyt l;k i hjub u hhhhhhhhhhhhhhhhhhb hhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhh hhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhgtyfghftyfhjbgjbknvjgbhfkcjngkr iohjf nghklgnjkgnmg,jcobi6mb,
חחחחחח אני לא סותה קמוחה
למה נראה לך אם האיתי מסקסקס היו צוחקים עלי בלי להוסיף משהו (שאלה?)
אתה משחק במייפל סתורי בשרת "bra?" תגיב
אם כן אתה מדבר עם האדם הנחנון זכור "רן!!!"
לכל הילדים שכותבים קללות אז אתם לא צריך לכתוב את זה בגלל שיש ילדים יותר קטונים שאולי הם קוראים את זה טאני בטוחה שההורים שלכם כועסים שאתם כותבים דברים כאלה ודבר אחרון זה לא יעזור לכם בחיים
נכון שצריך להגיב פה על המשחקים אבלל מה זה הדברר הזה ואני במיוחד מקפידה להגיב פה על המשחק אקיצר...אתם סתם מתלהבים מה אתם חושבים שאתם תהיו חזקים כשתנבלו תפה אז אתם טועים מאוד לכל המתלהבים למינייהם מספיק להתלהבב...!יאללה ביי...אחלה משחקק אני מתה עליו אבל אני כל הזמן מנסה להגיעע בסווף לחווה אני נפסלת חח
די מה יש לכם מה בכל מקום יש ילדים רבים מה אתם לא יודעים להיסדדר כל היום אתם רבים די זה נימעס כל היום לריב ליראות את התגובות שאתם רבים מה אתם פשוט לא נורמאלים אני ילדה יותר גדולה מימכם ואני לא רבה ומיתעסקת בשטיות האלה שלכם אני בת 18אני לא מיתעסקת בשטיות האלה שלכם מה יש לכם אולי יש ילדים קטנים באתר
יונתן היה החבר הכי טוב של שמעון. הם עזרו אחד לשני בכל
דבר. שיעורי בית, לימוד למבחנים וכוו'. יום אחד בחופש
הגדול ישבו יונתן, שמעון, דן, אריאל, וחיים בחצר ביתו של
דן ופצחו פיצוחים. ''אוף! כמה משעמם!" קרא שמעון.
"אבל מה כבר אפשר לעשות ביום חם שכזה?" "יש לי רעיון"
אמר דן. "אבל תבטיחו לא לצחוק" מבטיחים קראו כולם במקהלה.
"אז ככה," אמר דן "הרעיון שלי הוא שנקים חבורה בלשית,
ועד תחילת הלימודים נחקור מה שאפשר לחקור, ואם
ממש יצליח לנו טוב, נמשיך ככה". "אני בעד!" קרא שמעון.
"גם אני!" צעק חיים. "ואני נגד" אמר יונתן. "מה כבר ילדים
בני תשע וחצי יכולים לחקור?" "אני מסכים עם יונתן" אמר אריאל.
"באמת, מה כבר אנחנו יכולים לחקור?" "תתפלאו", אמר דן
"אבל כבר יש לי תעלומה!" "ומה היא?" שאלו כולם.
"בואו אלי הביתה ואני אספר לכם עם כוס מיץ תפוחים קר
ועוגיות וניל" אמר דן. הם נכנסו לביתו של דן, והוא הגיש להם
מיץ תפוחים קר ועוגיות וניל. "תודה, דן." אמר שמעון "ועכשיו
תספר לנו את התעלומה שאנחנו יכולים לפתור!"
"אז תקשיבו" אמר דן "מוטי זילברשטיין, השכן שלנו,
מאוד רוצה לבנות לילדים שלו, רחל, יוסי, אריה ויצחק בית
מעץ על עץ האלון ליד הכביש הראשי. הבעיה היא כזאת,
היום בבוקר בתפילה הוא סיפר לאבא שלי שהוא מתכוון לבנות
לילדיו בית עץ על עץ האלון, הבעיה שכל פעם גונבים לו
את הקרשים, והוא נאלץ לקנות קרשים אחרים ולבזבז המון כסף!
הוא קונה כל פעם קרשים חדשים אצל אותו אחד ב-60 ש''ח
וכבר נמאס לו לבזבז כסף על זה! והוא רוצה לברר אחת ולתמיד
מי גונב ממנו את הקרשים! אז אנחנו נוכל לעזור לו ולברר אחת
ולתמיד מי הגנב! ואני מזכיר לכם שאבא שלי שוטר, והוא
לימד אותי כל מיני טכניקות לתפיסת גנבים. למשל – טביעות אצבעות!
אז בואו נלך עכשיו לביתו של מוטי, ונבקש ממנו לעזור לו
בתפיסת הגנב. הגנב שלנו בטח אוהב מאוד לגנוב קרשים,
אז אפשר לשים לו פיתיונות בכל רחבי המושב!
מה אתם אומרים על זה?" "מה אנחנו אומרים? אנחנו
אומרים שאתה פשוט גאון, דן! בוא נלך מיד לביתו
של מוטי! קדימה!" אמר יונתן. כולם יצאו מביתו של דן
וצעדו לביתו של מוטי, הידוע בשל עצבנותו הרבה לכל אנשי המושב.
כשהם הגיעו לביתו של מוטי, דן דפק שלוש דפיקות
על הדלת. מוטי פתח את הדלת ונראה פרצופו העצבני.
"חכו!" צעק מוטי "עכשיו סיימתי לעשות ספונג'ה,
לבית אתם לא נכנסים!" "לא התכוונו להיכנס לביתך, אדון מוטי"
אמר דן והשתדל לדבר בנימוס. "אז לשם מה באתם?" שאל ברוגז.
"באנו להציע לך הצעה" אמר דן. "והיא?" שאל מוטי
"באנו להציע לך שנעזור לך לתפוס את הגנב שגונב ממך
את הקרשים" אמר דן ונשם עמוק. הוא נעץ בשאר הילדים
מבט של 'בואו תעזרו לי, אני לא אמור לענות לו על כל
השאלות שלו לבד'. "אני מסכים" אמר מוטי, לתדהמתם
של הילדים "אבל זה רק מכיוון שאביך שוטר, ואומרים
שדברים כאלה עוברים מאב לבן. ועוד דבר, אם תתפסו את הגנב,
תקבלו ממני חמש מאות שקל במזומן! זה פשוט משגע אותי,
ויום אחרי יום הילדים שלי בוכים לי 'אבא, הבטחת שתבנה
לנו בית על העץ! מתי סוף סוף תבנה?' ואני נאלץ
לשמע יום שלם את הבכי הנודניק שלהם!" בשמע משפט
זה התלהבותם של הילדים הוכפלה! "אתה רציני, אדון מוטי?"
"ועוד איזה רציני!" אמר מוטי. "אל תשאל מה עובר עלי בגלל הקרשים האלו."
דן הציץ בשעונו. השעה הייתה שש וחצי בערב, ואין טעם להתחיל
דבר כזה כשהשמש כמעט שוקעת. "תקשיבו כולם!" אמר דן.
"השעה עכשיו שש וחצי בערב, ובטח ההורים שלנו מחכים לנו
לארוחת ערב. אז אין טעם להתחיל לחקור עכשיו. אבל מה שכן,
מחר בשעה עשר בבוקר כולם מתייצבים בחצר ביתו של מוטי, אוקיי?"
"בסדר", אמרו כולם. "יופי" אמר דן. "עכשיו כל אחד הולך לביתו,
ותזכרו, מחר בעשר בבוקר בחצר ביתו של מוטי!"
הילדים הלכו לביתם ואכלו ארוחת ערב. בשעה שבע בבוקר
צלצל הטלפון בביתו של דן, זה היה שמעון.
"הלו, דן? סליחה אם הערתי אותך, פשוט יש לי כמה דברים די
דחופים לומר לך. דבר ראשון, שכחתי באיזו שעה נפגשים בחצר
ביתו של מוטי כדי לחקור את תעלומת הקרשים הגנובים.
אתה יכול להזכיר לי, בבקשה?" "בטח" השיב לו דן "נפגשים
בחצר ביתו של מוטי בשעה עשר בדיוק!"
"את הדבר השני אני מעדיף לומר לך פנים אל פנים.
אפשר לבוא אליך כרגע?"
"בסדר, תבוא, אני מחכה לך" אמר דן.
"רגע, דבר אחרון, דן" אמר שמעון "תחשב בהיגיון על
מה שאמר לנו מוטי, אם נקבל ממנו חמש מאות שקלים,
נוכל לקנות כל מיני אביזרים שמאוד יעזרו לנו בפתרון תעלומות!
למשל, אבקה לגילוי טביעות אצבעות! משקפת! מכשירי קשר!
ועוד המון דברים שיעזרו!"
"בחמש מאות שקל אי אפשר לקנות כל-כך הרבה דברים, שמעון,
אבל אתה צודק, אם נצליח, נשתמש בכסף רק לדברים שעוזרים
ומועילים! "בסדר" אמר שמעון "וואי, איך לא שמנו לב לשעה,
כבר עשרה לעשר! בוא נרוץ לביתו של מוטי!"
בדרכם לביתו של מוטי פגשו את אריאל וחיים.
"היי, מה נשמע?" שאל אריאל "אנחנו בדרך לביתו של מוטי זילברשטיין
כדי לחקור את תעלומת הקרשים הגנובים!"
"גם אנחנו" אמר שמעון "מעניין איפה יונתן"
"הוא בטח כבר הגיע ומחכה לנו! קדימה! בואו נרוץ!" אמר דן.
סבתא שלך עושה סקס במיטה
למה אתה לא עושה עם עצמך סקס
היייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי ייייייייייייייייייייייייי
rwm bhytrfft fvv fgfgftgfgfggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg ggggggggggggggggggggggggg gggghhhhhhhhhhhhhhhhhhhhh hhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhh hhhhhhh
סליחה לא כתבתי את זה זה חבר שלי כתב שהיתי בשרותים אם אתה לא זוכר תקרא בבהמה על הכביש סליחה
איך שאתם מדברים דברי רחוב מנבלים את הפה
asdasdsa
yyt l;k i hjub u hhhhhhhhhhhhhhhhhhb hhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhh hhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhhgtyfghftyfhjbgjbknvjgbhfkcjngkr iohjf nghklgnjkgnmg,jcobi6mb,
מי נסע איתנו? עוד דמויות מבלגן בחווה ?
ספתא ש'ך אוכלת זין ענקק
מה תגיד לי משעמם לך או לך בחיים הא מה אין לך מה לעסות אז אתה מקלל לא יפה זה צורה מגעילה של דבור אבל זה לא יפה לקלל רק שתדע וזאת בת
לגבי כל מי שקלל אמא שלכם מוצצת אפילו לגבי כל מי שלא קלל גם אמא שלכם מוצצת
כול הילדים שאני מכירה לא מדברים ככה בכלל סקס זו מילה למבוגרים לא לילדים בני 9 10 11
חחחחחח אני לא סותה קמוחה למה נראה לך אם האיתי מסקסקס היו צוחקים עלי בלי להוסיף משהו (שאלה?) אתה משחק במייפל סתורי בשרת "bra?" תגיב אם כן אתה מדבר עם האדם הנחנון זכור "רן!!!"
יחולךח
אני משחק בשרת זה
לכל הילדים שכותבים קללות אז אתם לא צריך לכתוב את זה בגלל שיש ילדים יותר קטונים שאולי הם קוראים את זה טאני בטוחה שההורים שלכם כועסים שאתם כותבים דברים כאלה ודבר אחרון זה לא יעזור לכם בחיים
זאת שוב אני כתבתי טעות והטעות היא קטונים במקום קטנים אופס
טאני זה אני הבעיה היא במקלדת פשוט יש לי מקלדת בשפה אחרת אבל לא משנה
אמא שלך מוצצת את סבתא שלך וסבתא שלך מוצצת לך
למה בהמה על הכביש המשחק לא עובד
למה זה לא עובד
נמעהח
משחק כשה
לכו להיזדיין יא שרמוטות שבוע טוב
מה זה המשחק הזה הוא לא עולה בכלל
המשחק בכלל לא עובד!
יא בן זונה
מישחק מהמם של להם מימני שירה קצלנבוגן
זה ממש כיף
נכון שצריך להגיב פה על המשחקים אבלל מה זה הדברר הזה ואני במיוחד מקפידה להגיב פה על המשחק אקיצר...אתם סתם מתלהבים מה אתם חושבים שאתם תהיו חזקים כשתנבלו תפה אז אתם טועים מאוד לכל המתלהבים למינייהם מספיק להתלהבב...!יאללה ביי...אחלה משחקק אני מתה עליו אבל אני כל הזמן מנסה להגיעע בסווף לחווה אני נפסלת חח
למה אתם מקללים תתבישו לעצמכם גועל נפש!!! ילדים כאלה לא במדינת ישראללללל!!!!
שירו איתי:למה לקלל למההההההההההה לקלל לא יפה
משחקכיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
חחחחח
לפי דעתי זה מבוסס על התוכנית חברים בחווה
אמא שלכם יכולה לראות את זה יש בכל מחשב תוכנה שמראה איזה אתרים גלשתם ואיזה תגובות כתבתם...מי שלא מאמין שלא יאמין
די מה יש לכם מה בכל מקום יש ילדים רבים מה אתם לא יודעים להיסדדר כל היום אתם רבים די זה נימעס כל היום לריב ליראות את התגובות שאתם רבים מה אתם פשוט לא נורמאלים אני ילדה יותר גדולה מימכם ואני לא רבה ומיתעסקת בשטיות האלה שלכם אני בת 18אני לא מיתעסקת בשטיות האלה שלכם מה יש לכם אולי יש ילדים קטנים באתר
היי המישחק הזה ביכלל לא עובד
יה אוסים סקס במיתה
אני יגיד לכם משהו כול הבנים חרמניםםםםםם
עהמחינסעכט6א7 89678945הימחעכימחןעיחןעכיןםיעפלטיחחיחחחחחחכןעארטואןטואןטוןטןווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו77777777777777777777777777777777777777777777777777777777777א
ерд тфоурщ еир кгчрм еир ле ргыпб
אני לא מצליכה ליכנססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס
ימפגרים למה אתה מקללים ככה יחולי נפש !!!!
לא עולה לי
יונתן היה החבר הכי טוב של שמעון. הם עזרו אחד לשני בכל דבר. שיעורי בית, לימוד למבחנים וכוו'. יום אחד בחופש הגדול ישבו יונתן, שמעון, דן, אריאל, וחיים בחצר ביתו של דן ופצחו פיצוחים. ''אוף! כמה משעמם!" קרא שמעון. "אבל מה כבר אפשר לעשות ביום חם שכזה?" "יש לי רעיון" אמר דן. "אבל תבטיחו לא לצחוק" מבטיחים קראו כולם במקהלה. "אז ככה," אמר דן "הרעיון שלי הוא שנקים חבורה בלשית, ועד תחילת הלימודים נחקור מה שאפשר לחקור, ואם ממש יצליח לנו טוב, נמשיך ככה". "אני בעד!" קרא שמעון. "גם אני!" צעק חיים. "ואני נגד" אמר יונתן. "מה כבר ילדים בני תשע וחצי יכולים לחקור?" "אני מסכים עם יונתן" אמר אריאל. "באמת, מה כבר אנחנו יכולים לחקור?" "תתפלאו", אמר דן "אבל כבר יש לי תעלומה!" "ומה היא?" שאלו כולם. "בואו אלי הביתה ואני אספר לכם עם כוס מיץ תפוחים קר ועוגיות וניל" אמר דן. הם נכנסו לביתו של דן, והוא הגיש להם מיץ תפוחים קר ועוגיות וניל. "תודה, דן." אמר שמעון "ועכשיו תספר לנו את התעלומה שאנחנו יכולים לפתור!" "אז תקשיבו" אמר דן "מוטי זילברשטיין, השכן שלנו, מאוד רוצה לבנות לילדים שלו, רחל, יוסי, אריה ויצחק בית מעץ על עץ האלון ליד הכביש הראשי. הבעיה היא כזאת, היום בבוקר בתפילה הוא סיפר לאבא שלי שהוא מתכוון לבנות לילדיו בית עץ על עץ האלון, הבעיה שכל פעם גונבים לו את הקרשים, והוא נאלץ לקנות קרשים אחרים ולבזבז המון כסף! הוא קונה כל פעם קרשים חדשים אצל אותו אחד ב-60 ש''ח וכבר נמאס לו לבזבז כסף על זה! והוא רוצה לברר אחת ולתמיד מי גונב ממנו את הקרשים! אז אנחנו נוכל לעזור לו ולברר אחת ולתמיד מי הגנב! ואני מזכיר לכם שאבא שלי שוטר, והוא לימד אותי כל מיני טכניקות לתפיסת גנבים. למשל – טביעות אצבעות! אז בואו נלך עכשיו לביתו של מוטי, ונבקש ממנו לעזור לו בתפיסת הגנב. הגנב שלנו בטח אוהב מאוד לגנוב קרשים, אז אפשר לשים לו פיתיונות בכל רחבי המושב! מה אתם אומרים על זה?" "מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שאתה פשוט גאון, דן! בוא נלך מיד לביתו של מוטי! קדימה!" אמר יונתן. כולם יצאו מביתו של דן וצעדו לביתו של מוטי, הידוע בשל עצבנותו הרבה לכל אנשי המושב. כשהם הגיעו לביתו של מוטי, דן דפק שלוש דפיקות על הדלת. מוטי פתח את הדלת ונראה פרצופו העצבני. "חכו!" צעק מוטי "עכשיו סיימתי לעשות ספונג'ה, לבית אתם לא נכנסים!" "לא התכוונו להיכנס לביתך, אדון מוטי" אמר דן והשתדל לדבר בנימוס. "אז לשם מה באתם?" שאל ברוגז. "באנו להציע לך הצעה" אמר דן. "והיא?" שאל מוטי "באנו להציע לך שנעזור לך לתפוס את הגנב שגונב ממך את הקרשים" אמר דן ונשם עמוק. הוא נעץ בשאר הילדים מבט של 'בואו תעזרו לי, אני לא אמור לענות לו על כל השאלות שלו לבד'. "אני מסכים" אמר מוטי, לתדהמתם של הילדים "אבל זה רק מכיוון שאביך שוטר, ואומרים שדברים כאלה עוברים מאב לבן. ועוד דבר, אם תתפסו את הגנב, תקבלו ממני חמש מאות שקל במזומן! זה פשוט משגע אותי, ויום אחרי יום הילדים שלי בוכים לי 'אבא, הבטחת שתבנה לנו בית על העץ! מתי סוף סוף תבנה?' ואני נאלץ לשמע יום שלם את הבכי הנודניק שלהם!" בשמע משפט זה התלהבותם של הילדים הוכפלה! "אתה רציני, אדון מוטי?" "ועוד איזה רציני!" אמר מוטי. "אל תשאל מה עובר עלי בגלל הקרשים האלו." דן הציץ בשעונו. השעה הייתה שש וחצי בערב, ואין טעם להתחיל דבר כזה כשהשמש כמעט שוקעת. "תקשיבו כולם!" אמר דן. "השעה עכשיו שש וחצי בערב, ובטח ההורים שלנו מחכים לנו לארוחת ערב. אז אין טעם להתחיל לחקור עכשיו. אבל מה שכן, מחר בשעה עשר בבוקר כולם מתייצבים בחצר ביתו של מוטי, אוקיי?" "בסדר", אמרו כולם. "יופי" אמר דן. "עכשיו כל אחד הולך לביתו, ותזכרו, מחר בעשר בבוקר בחצר ביתו של מוטי!" הילדים הלכו לביתם ואכלו ארוחת ערב. בשעה שבע בבוקר צלצל הטלפון בביתו של דן, זה היה שמעון. "הלו, דן? סליחה אם הערתי אותך, פשוט יש לי כמה דברים די דחופים לומר לך. דבר ראשון, שכחתי באיזו שעה נפגשים בחצר ביתו של מוטי כדי לחקור את תעלומת הקרשים הגנובים. אתה יכול להזכיר לי, בבקשה?" "בטח" השיב לו דן "נפגשים בחצר ביתו של מוטי בשעה עשר בדיוק!" "את הדבר השני אני מעדיף לומר לך פנים אל פנים. אפשר לבוא אליך כרגע?" "בסדר, תבוא, אני מחכה לך" אמר דן. "רגע, דבר אחרון, דן" אמר שמעון "תחשב בהיגיון על מה שאמר לנו מוטי, אם נקבל ממנו חמש מאות שקלים, נוכל לקנות כל מיני אביזרים שמאוד יעזרו לנו בפתרון תעלומות! למשל, אבקה לגילוי טביעות אצבעות! משקפת! מכשירי קשר! ועוד המון דברים שיעזרו!" "בחמש מאות שקל אי אפשר לקנות כל-כך הרבה דברים, שמעון, אבל אתה צודק, אם נצליח, נשתמש בכסף רק לדברים שעוזרים ומועילים! "בסדר" אמר שמעון "וואי, איך לא שמנו לב לשעה, כבר עשרה לעשר! בוא נרוץ לביתו של מוטי!" בדרכם לביתו של מוטי פגשו את אריאל וחיים. "היי, מה נשמע?" שאל אריאל "אנחנו בדרך לביתו של מוטי זילברשטיין כדי לחקור את תעלומת הקרשים הגנובים!" "גם אנחנו" אמר שמעון "מעניין איפה יונתן" "הוא בטח כבר הגיע ומחכה לנו! קדימה! בואו נרוץ!" אמר דן.
כל הכבוד לך שתרחתה מזמנך על כתיבת הסיפור ואני כבר ממש במתח מה הילדים עשו אחרי שהם רצו ולמה יונתן לא בא תעשה סיפור המשך בבקשה!
המשחק לא עובד לי אוף,ל-55 וואו זה ממש ארוך? בישביל מה כתבת את כל זה?לא חבל שרשמת את כל זה.